מנגנון הקיפאון הנשי

 לפני כעשור עברתי דירה. חשקתי בה זמן רב, וחיכיתי עד להתפקע בדירה הישנה כדי שזו תתפנה עבורי.

והנה סוף סוף הרגע הגיע. החוזה נחתם, בעל הבית אוחז ברשימת התכולה, והוא ואני, עוברים מחדר לחדר בדירה הריקה, מוודאים שהכל במקום, שהכל תקין, במעמד מסירת המפתח.

הוא בן שישים פלוס. נשוי. חביב להפליא, מלא רצון לעזור, לסדר ולתקן כל מה שאבקש.

אנחנו עוברים בין החדרים, ומגיעים למקלחת. קטנה וצפופה. אני נכנסת לראות משהו, והוא נשען על משקוף הדלת.

אני קולטת לפתע שהוא שואל אותי שאלות אישיות. אישיות מדי. כאילו מתוך דאגה וחיבה,

שואל אותי איך אני מסתדרת לבד, בלי בן זוג, בלי גבר בסביבה. והוא נשען על המשקוף. חוסם לי את המעבר החוצה.

ובאותו רגע זה קרה.

המנגנון הופעל.

המערכת שלי זיהתה סכנה. סכנת אונס. סכנת מוות.

בהלה מילאה אותי. מצאתי את עצמי מחשבת את המרחק מבתי השכנים. מי ישמע אותי.מי נמצא בכלל בבית בשעה זו של הבוקר.

חשבתי לעצמי מה יהיה על הדירה שכה חשקתי בה, ובה בעת סנטתי בעצמי על המחשבה המטופשת וצרת האופק הזו, ברגע כזה, על פי תהום המוות.

באחת כל שמחת החיים, ההתלהבות והחיוניות שלי עזבו אותי.

יתירה מכך- העוצמה, העצמאות, האסרטיביות, הנוכחות שלי…

"נשמתי פרחה" – באמת. הנשמה היתירה שלי לא היתה עימי. לא תבונתה ולא כוחה. קפאתי.

הובלתי אותנו החוצה מהמקלחת. חתרתי לכיוון הדלת. לא מפרה את כללי ההצגה ש"הכל בסדר איתנו, עסקים כרגיל" למרות שמפנים אני עיסה של פחד.

כשהוא שאל אם אפשר לנשק אותי הפנתי לו את הלחי. עד היום בא לי להגיד "כמו סתומה", ואני נושמת ולומדת להגיד "כמו מישהי שהופעל בה המנגנון".

"זהו?" הוא שאל. "כן" אמרתי. הוא הלך.

חשוב, חשוב חשוב שגברים ונשים ידעו אודות המנגנון. מנגנון הקפיאה.

מנגנון שעלול לגרום גם לאישה דעתנית, עוצמתית, משוחררת ומחוברת לאבד כל טיפת עוצמה. לאבד את קולה. לאבד את היכולת לשים גבול ברור.

האיש ההוא לא תקף אותי. לא פגע בי. לא העליב אותי. לא פלש למרחב שלי בלי רשות.

אם תשאלו אותו הוא בטח יגיד שאני בחורה מקסימה וסקסית ושהוא ניסה את מזלו הכי בעדינות ובג'נגטלמניות, ונסוג מיד כשהבין שזה לא מתאים.

אני יצאתי מזה מטולטלת עד עמקי נשמתי.

בעיקר כעסתי על עצמי והתביישתי שממרומי גילי ומעמדי, לא יכולתי להציב גבול פשוט ורגוע.

היום אני יודעת עד כמה חזק וקדמון מנגנון הקפיאה. מנגנון שתכליתו השרדות. שמתוך שלושת האופציות- fight, flight ,freeze, בוחר בקיפאון כאופציה משמרת חיים.

ואני יודעת שעוד נשים רבות מתביישות באיבוד עוצמה רגעי זה ובתוצאותיו. לכן חשוב לי לשים את זה כאן.

חשוב לי שנדע, שנזהה כשהמנגנון הופעל בנו, וכך נוכל לנוע מעבר אליו, להשיב לעצמנו קול ישיר ובוטח שאומר, בפשטות- "הי, זה לא מתאים".

ולכם, גברים אהובים, נקודת המוצא שלי היא שרובכם המוחלט לא רוצה לפגוע באישה.ובטח לא רוצים להתעורר בוקר אחד עם תלונה על הטרדה מינית שאין לכם מושג מאיפה היא באה.

אז שימו לב אם ומתי אנחנו קופאות. ואל תטעו לפרש קפיאה כהסכמה. חכו ל"כן" מוחלט. שמח ומתלהב. לא פחות מכך. ואם יש בסביבתכם נערים וגברים צעירים- אנא, יידעו אותם על המנגנון.

לשירותכם, הנה רשימה שהכנתי עם חברות, לגבי מצבים שעלולים להקפיא אותנו בשלבי החיזור והגישוש:

1.כשאנחנו מופתעות. בניגוד למה שהראו לנו בסרטים, זינוק מאחור, נשיקה בהפתעה והצמדה לקיר זה לא מגניב. תודה.

2.כשאנחנו אחד על אחד, במקום סגור או מבודד. מעלית, חדר מדרגות, שירותים, חוף מבודד- לוקיישנים מקפיאים! עדיף בית קפה הומה.

3.כשאתם פועלים בשני רבדים. מדברים על משהו אחד (תכולת דירה, למשל) וחותרים או רומזים למשהו אחר. זה שם אותנו במצב מבלבל שלא ברור לנו למה להגיב. תהיו ישירים. עדיף.

4. כשאנחנו בעמדה של מתן שירות, כשיש יחסי סמכות, כשאתם לקוחות שלנו ולהפך. כשמשהו חשוב לנו (דירה, משרה, עסקה) תלוי בכם.

5.כשחוסמים לנו את המעבר, כשסוגרים מאחורינו דלת.

כן, זה עצוב. זה נשמע פוסט-טראומטי, וזה אכן כזה, למרות שאני אישית, למזלי, לא נפגעתי ביחידת החיים הזו. זו ירושה מאלפי שנות פטריאכליות ואלימות מגדרית.

זו אחריות שלי כאישה, לפצח את מנגנון הקפיאה וללמוד להשמיע את קולי בכל עת. אבל עד אז… כדאי שתדעו. זה המנגנון. גזרו ושמרו. על עצמכם ועלינו.

תודה!

***את הפוסט הזה קראו גם בערוץ 2, וקיבלתי הזמנה להתראיין בנושא.

אז… קודם כל קפאתי. ואז אמרתי לעצמי שאין מצב, זה נורא מלחיץ.

ואז נזכרתי בסדנה החדשה שבדיוק עמדתי לשתף… מה שנקרא Walk your Talk….

לצפייה בראיון לחצו כאן.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s