שלושה מרכיבי ההגשמה – מתנת חנוכה קטנה לכל מי שרוצה לצאת לאור בעוצמה

שלושה מרכיבי ההגשמה – מתנת חנוכה קטנה לכל מי שרוצה לצאת לאור בעוצמה:

הבוקר זיהיתי 3 שלבים שמאפיינים את ההתקדמות ביציאה לאור, ומיד התחשק לי לשתף אתכםן.

אני מזמינה כל מי מכם שמרגיש שיש עיכוב או תקיעות בנתיבי ההגשמה שלו, לשאול את עצמו באיזה מן השלבים הוא מתקשה, והלוואי אמן, שהבהירות הזו תשרת אתכם:

שלושת המרכיבים הם: תשוקה, פחד וצעד.

בצורה הכי פשטנית – עולה בי תשוקה ליצור דבר מה, ואז עולה בי פחד, ואז אני עושה את הצעד, כלומר פעולה מעשית, ממשית, בעולם החומר. לכל אחד מהשלבים תפקיד מהותי בתהליך. כן, כן, אפילו לפחד. הנה הפירוט:

תשוקה:

מי שעוקב אחרי בשנה האחרונה זוכר בוודאי שכתבתי סדרת פוסטים על תשוקה כהדרכה גבוהה. אני מאמינה שהאלוהות מדברת איתנו דרך התשוקות שלנו, ומכוונת אותנו ליצירה המדויקת, הנחוצה, המבוקשת והמתגמלת ביותר שלנו.

רובנו למדנו לעשות את מה שצריך, ולא את מה שמתחשק. אני פוגשת לא מעט אנשים שניצוץ התשוקה היצירתית כמעט כבה בהם, מסיבות של חוסר שימוש, אשמה ובושה.

איך מחזקים את מרכיב התשוקה?

כמו שמדליקים מדורה. בהתחלה זה קטן ועדין ומצריך תשומת לב. כל פעם שאנחנו אומרים "כן" לתשוקות שלנו, אנחנו מוסיפים עוד זרד ועוד ענף. כל פעם שאנחנו מסכימים להנות, לכייף, ולשמוח – האש שלנו מתחזקת.

פחד:

פעם חשבתי שאנשים שמעזים פשוט לא מפחדים. היום, לשמחתי, אני מוקפת א.נשים מוגשמים ומצליחים, ו… תקשיבו, כמויות הפחד שהם מסכימים לחוות… זה מטורף! אני עצמי מרגישה לפעמים שאני שוחה בנהרות של אימה.

אז איך לא נותנים לגלי הפחד לכבות את התשוקה ולעצור אותנו? ולמה בכלל צריך לפחד כל-כך?

אני מתרשמת שהשלב של הפחד הוא כמו למשוך כסף מהפק"מ לפני נסיעה לחו"ל. אני לפני יצירה חדשה, ואני זקוקה למשאבים, לפראנה זמינה ונזילה. אם אני לומדת לחוות פחד בצורה טהורה, כפי שהוא נחווה בגוף (ולא כמו שהוא מפטפט וממציא אינספור ספקות במיינד), אני ממיסה מאגרים של פראנה תקועה, ששוכבת ומעלה ריבית ואבק בכל מיני מקומות בגוף, והופכת אותה לאנרגיה זמינה ליצירה. שווה!

צעד:

אם צלחנו את הפחד, זה הזמן לנוע בעולמות החומר. לעשות פעולות ממשיות, נכונות, ממוקדות. זה יכול להיות שלב מלא עונג. זו ההגשמה עצמה. בדרך כלל כשהתשוקה בוערת, ותדלקנו פראנה בעזרת הפחד, קל ובהיר לנו מה צריך לעשות ואיך, ואנחנו פשוט נעים קדימה, וזה נעים! זה השלב היחיד שבו ידע וניסיון הם בעלי חשיבות וערך. פה בהחלט אפשר וכדאי ללמוד מאחרימות שפוסעים בנתיבים קרובים ודומים.

ואז… עולה התשוקה הבאה, ושוב פחד, ושוב צעד… ואם אנחנו לא נתקעים ולא נעצרים באחת השלבים, ככה היציאה לאור הולכת ונבנית, מתפתחת ומתגשמת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s